top of page
חיפוש

על המוסיקה שבשפה

איך אפשר להשתמש במוזיקה על מנת לרכוש שפה חדשה 

מעין גולן
 

על הכותבת: מעין הקימה את מרכז השפות - The Treehouse במטרה להנגיש את שפת האנגלית לתושבי הנגב. בעלת תואר ראשון בבלשנות ומדעי המוח וקוגניציה מאוניברסיטת בן גוריון, ותואר שני במדעי המוח מאוניברסיטה העברית בירושלים. מעיין חוקרת את הקשר בין מוסיקה לשפה באקדמיה ובחיי היום-יום בלימוד ילדים שפה.

 

אם למשל אני רוצה ללמוד אנגלית

ואני אוהבת לשמוע את השיר: “Here comes the Sun”

אז אני אשמע אותו,

אולי אזמזם,

אתרגם את מילות השיר לוודא שאני מבינה את כולן.

אולי אפילו אכתוב לי כמה מילים חדשות שלמדתי מהשיר (melting, returning או אחרים)

יופי

למדתי את השיר!

האם זה מספיק?

לא אם אני רוצה ללמוד שפה בצורה מדוברת... לא אם אני רוצה את הכלים האלו בשביל לדבר באנגלית...

בשביל זה,

אני צריכה קודם כל לשיר אותו בעצמי!

בלב ובקול רם

וכמה שיותר פעמים.

למה?

כי אני צריכה לתרגל

לבטא את המילים, לגלגל אותן על הלשון,

להגיד את המשפטים השלמים ולחזור עליהם.

השיר, שורותיו ומילותיו, יעזרו לי לשלוף ולהשתמש בהם בפעם הבאה שאני מדברת באנגלית.

השירה החזרתית תעזור לי להתאמן על ההגייה של המילים והצלילים הקשים ולוודא שאני אומרת אותם נכון.

תרגול השיר יעזור לי לוודא שאני יכולה גם לשלוף את המילים וגם להגות אותם נכון, אפילו אם זה יהיה בתוך רצף מהיר של שיחה!

וזה כל כך יותר כיף ומזמין מאשר פשוט להגיד משפטים המון פעמים ברצף! שוב ושוב ושוב…

נכון?

אז מה הופך את השירים לכל כך כיפיים ויעילים ללמידה של שפה..?


מבחינה אבולוציונית, יש חוקרים שמאמינים שהשפה והמוסיקה היו פעם אחד. (Brown, 2017)

הם יצרו את צורת התקשורת של אבותינו הפרה-היסטוריים. הכלאה כזו שנקראת על ידי חוקרים 'מוסי-שפה'.

המוסי-שפה הייתה מורכבת מצלילים ומנגינות ששימשו את האדם הקדמון לתקשר בצורה בין אישית, קבוצתית ואף למרחקים (בצורת צעקות או שריקות). גם טקסי הדת למיניהם כללו את צורת התקשורת הזו שאליה התלוו גם תנועות גוף מצורות שונות. לאט לאט, ובכל העולם, התעדנו המנגינות האלו שיצרו את המוסי-שפה, ונותרו הצלילים והמנגינות העדינות שמרכיבים את השפה המדוברת שאנחנו מכירים היום.

המוסיקה והשפה תפסו שני כיוונים שונים ומשמשים כיום כשתי צורות תקשורת משלימות אחת לשנייה בחברה המודרנית. יש דברים שאנחנו מבטאים רק באמצעות מוזיקה, שהשפה כבר לא מספיקה, כשנגמרות לנו המילים.


עדות למוסי-שפה זו אנחנו יכולים למצוא במלודיות שאנחנו עדין שומעים בשפה המדוברת שלנו כיום, שזו האינטונציה.

האינטונציה היא המלודיה של השפה.

הכוונה היא לדרך שבה אנחנו עולים ויורדים בPitch, בגובה הצליל בזמן שאנחנו מדברים.

האינטונציה היא חלק ממכלול שנקרא "פרוזודיה" ומכיל בתוכו את כל המאפיינים הלא מילוליים בשפות שלנו: הקצב, העוצמה, הגוון, המנגינה וגם העצירה, השתיקה. גם לשתיקה, כידוע, יש משמעות רבה שמשתנה לפי מיקום השתיקה במשפט והאורך שלה.המוח שלנו רגיש לזמן שבו שתיקה נמשכת ברמה של מילי-שניות, עד כדי כך אנחנו רגישים לשתיקות של אחרים!כל אלו יחד מרכיבים את הפרוזודיה.

הפרוזודיה ידועה בכך שהיא משקפת את הרגשות שאנחנו רוצים להביע במילים שלנו.

אפשר להגיד ממש את אותו המשפט בכמה דרכים שונות ולבטא רגשות או צרכים שונים לגמרי.

למשל:

בבכי: "אני צריך ללכת לסופר…" 

בזעם: "אני צריך ללכת לסופר!" 

בשמחה: "אני צריך ללכת לסופר" 

וכו. 

אגב, את הדוגמא הזו לקחתי ממשחק מוכר מעולם הדרמה והתיאטרון שאני משתמשת בו שנים רבות עם הילדים לתרגול של הגייה נכונה והבנה כוללת של המצלול.

איך הולך המשחק?

בוחרים משפט, פשוט ככל שיהיה, ובסבב מנסים למצוא לו כמה שיותר הבעות, רגשות וצורת אינטונציה שאנחנו יכולים! ואסור לחזור על אותה צורה פעמיים! משחק פשוט, מצחיק וכיף שמוציא מאזור הנוחות ומתרגל הגייה חזרתית בכיף, כמעט בלי לשים לב! וכמובן מציע היכרות עם סוגי האינטונציה שיש באותה השפה שאנחנו מתרגלים.


עדות נוספת לכך שהמוסיקה עדין קיימת וחיה בשפתנו כיום היא בשפות טונאליות כמו מנדרינית ויפנית שבהן מילה מקבלת משמעות אחרת אם היא נאמרת במצלול אחר, כמו: מצלול עולה, יורד, יורד ואז עולה או שטוח.

דוגמא קלאסית לכך הוא משפט שלם המורכב רק מדרכים שונות להגיד את המילה MA במנדרינית.

Mǎ màn. Mā mā mà mǎ

Mother rides a horse. The horse is slow.


בימינו אנחנו גם רואים את ההיפך, שרידים של המוסיקה כצורת תקשורת בין אישית, כמו למשל ג'אמים ואלתורים.

והופעות מוסיקה הן דרך לתקשר לקהל גדול של אנשים את אותו המסר בבת אחת.

שירה במקהלה היא דוגמא מצוינת לצורת תקשורת קבוצתית ועוצמתית שמחברת בין אנשי הקהילה, מחזקת את הזהות והשייכות ומגבירה את תחושת הביטחון, השמחה והתקווה. 

אולי אתם מכירים את ההרגשה הזו מבית הכנסת שלכם? או אולי מרגע שאתם חלק מקהל של הופעה של זמר מוכר שלרגע מפנה את המיקרופון שלו לכיוון הקהל, איזה רגע מרגש זה נכון? עוצמתי במיוחד.  

כשאנחנו ניגשים ללמד או ללמוד שפה נוספת, ביטוי או שירה במקהלה של הקבוצה כולה היא כלי מדהים! קודם כל שירה במקהלה מאפשרת לתרגל שפה בלי הלחץ של ה"ספוטלייט" כשכל העיניים נשואות אל אדם אחד. אפשר לתרגל את המילים והצלילים בלי שישימו לב שדווקא אני טעיתי או התבלבלתי. בנוסף, התשובה במקהלה מחברת בין חברי הקבוצה הלומדת, מייצרת אמון ביניהם ופשוט תחושה של משהו כיף שנעשה ביחד. 


כשאנחנו רוצים להכניס שפה נוספת לחיינו, אנחנו לא יכולים להתעלם מהחלק החברתי שלה, מהחלק הזהותי, החלק הזה שמאפשר לנו להיות שייכים לשפה מסוימת, והשפה הזו תהיה שייכת לנו. המוסיקה שבשפה משקפת את הרגשות והרצונות וגם את התרבות והייחודיות של השפה שאותה אנחנו מתרגלים ולומדים. 


מבחינה מוחית, המוסיקה והשפה חולקים אזורים מוחיים של עיבוד אודיטורי (שמיעתי). לכן, ניתן להשתמש במוסיקה ובשירה כדי לתת דגש על מאפיינים אודיטוריים בשפה וליצור גמישות מוחית שמכינה את המוח שלנו לקליטה של שפה חדשה. 

המוזיקה עוזרת לנו לדמה מצב שבו ילד לומד את שפת אמו באמצעות: חזרתיות רבה, קצב, חריזה ומקצב. 

המוזיקה מאפשרת לנו לשמור על הקשב של הלומד לאורך זמן ואף למקד את הקשב למאפיינים האודיטוריים של השפה, כדי ללמוד אותם לעומק ולרוחב. (patel, 2014)


אוקיי אז שכנעתי אתכם שהמוסיקה והשפה קשורות?

יופי.

אז עכשיו אנחנו רוצים להביא את זה למעשים.


בין אם את.ה מורה לשפה, הורה דו- לשוני או לומד.ת עצמאי.ת, המוסיקה יכולה לעזור לך!

למה?

  1. פעילות מקצב, שירים וחרוזים ממקדים אותנו לחלקים האודיטוריים והלמידה נעשית יעילה יותר.

  2. תשומת הלב נשמרת ליותר זמן ובקשב רב יותר דרך שירים ומוסיקה.

  3. שימוש בחרוזים עוזרים לנו ללמוד את הצלילים החדשים שיש בשפה החדשה, למצוא את הקשרים וההבדלים ביניהם ולתרגל אותם מעשית על הלשון.

  4. כיף ומוטיבציה! למידה של מיומנות כמו שפה דורשת זמן, עקביות ומיקוד. מוזיקה תוסיף בדיוק את הכיף הזה שישמור את הלומדים שלנו לאורך זמן.

  5. שימוש במוסיקה יעזור לנו לחבר את הלומדים לשפה מבחינה אישית ורגשית ולהוריד את רמת הסטרס הקשורות להצלחה ולכישלון. 

והרשימה עוד ארוכה!


אז ניגש לעניין..?

קודם כל נשאל את עצמנו כמה שאלות חשובות ונשים לב שאנחנו מתאימים את הפעילות לרמה ההתפתחותית של הלומד.

  • בני כמה הלומדים?

  • למה הם באו ללמוד את השפה הזו?

  • כמה זמן יש להם להשקיע בלמידה ולאורך איזו תקופת זמן?

  • האם יש ללומדים רקע בשפה הנ"ל? אולי בשפות דומות?


כעת נאסוף לנו מאגר גדול ככל הניתן של תרגילים שניתן להכניס אותם לשגרה שלנו כדי לתרגל את השפה כמה שיותר.

נבחר דברים פשוטים יחסית, חזרתיים, כיפים ועם הקשר לחיים שלנו כרגע.

דוגמאות לכך הן: 

  • שירים פשוטים או חזרתיים שאנחנו אוהבים לשיר, או שהיינו רוצים לדעת לשיר

  • משחקי חרוזים ומשחקי לשון שכיף לנו לגלגל ולתרגל

  • דקלומים ושירי ילדות שאנחנו אוהבים, אם אנחנו אוהבים

  • שירים פשוטים המשלבים תנועה או משחק

  • שירים הקשורים לטקסי היומיום שלנו שאפשר לדקלם ולשיר על בסיס יומי (התעוררות, צחצוח שיניים, אוכל, אמבטיה, נסיעה ברכב, עלייה במדרגות וכו')

  • וכמובן… הזדמנויות לשירה במקהלה ! 


חשוב ליצור סביב התרגילים האלו טקסיות, ולחזור עליהם ככל הניתן במרווחי זמן קבועים, כדי להטמיע אותם בראשנו.


ולמה חרוזים?

לחרוזים תפקיד מרכזי ברכישת השפה המדוברת ובהכנה לקריאה.

חרוזים הם סוג של משחק!

הלומדים מחפשים:

אילו צלילים נשמעים דומים?

איזו מילה מסתיימת בצליל דומה?

אילו מילים מתאימות?

בחרוזים, המשמעות כמעט לא משנה, ואם בכל זאת נותנים לה חשיבות, היא לפעמים, מצחיקה!

חרוזים הם לכיף, להנאה, להתאמה, מאפשרים לנו לשים דגש על צלילי השפה.

למידה של הצלילים, מתחילה קודם כל מתשומת לב, מהתבוננות והקשבה.


יאללה למה את מחכים?

לכו ללמוד שפה!

ואני כאן לכל שאלה, בקשה או תהיה

שיהיה בהצלחה!

מעין


11 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page